התעוררתי הבוקר בתחושת החמצה.
הזנחתי.
הזנחתי את עצמי.
הזנחתי את חדרי.
אני מנהלת חיים בתוך בלאגן בלתי נגמר.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל,
למצוא פיסת זמן פנויה בשביל להתחיל לעצב ולשחק.
לסדר הכל, למען הנוחות.
הכל מטונף.
סדינים מוכתמים בנוהל חיים מוזר.
מאפרות, כוסות, סקאץ בוק ועשן סמיך..
בסופ"ש שחלף שאלת אותי אם אני קולטת שעזבתי,
שעזבתי את נצרת ואני חייה את חיי בתל אביב.
אני חושבת שאסימון רק מתחיל לרדת..
תתחילי לנקות!
השבמחק